פסק-דין בתיק בג"ץ 4841/04

השופט י' טירקל:

רקע

1.        על העותרים מס' 1 - 5 הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס להם קשירת קשר להקמת מוסדות של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל במטרה לגייס כספים מארגוני החמא"ס בחוץ לארץ על מנת להעבירם לארגוני צדקה של החמא"ס ביהודה, שומרון ורצועת עזה, למוסדות התנועה האיסלאמית בישראל וכן לאסירים ולעצורים שהיו מעורבים בעבירות בטחוניות ובפעילויות טרור. גיוס הכספים והעברתם נעשו באמצעות העותרת מס' 6, שהיא חברה שהוקמה על ידי העותר מס' 2, ובאמצעות העותרת מס' 7, שהיא עמותה שאותה ניהל העותר מס' 1. אחרי שנפתח הדיון במשפטם של העותרים ביקשה המדינה כי עדויותיהם של חוקרי שירות הבטחון הכללי (להלן - "שב"כ") שחקרו את העותר מס' 1 ישמעו בדלתיים סגורות. אחרי ששמע בית המשפט המחוזי את טענות באי כוח בעלי הדין, לענין גביית עדותו של חוקר שב"כ המכונה "מרטין" בדלתיים סגורות, החליט, ביום 1.3.04, כי:

"אכן, ככלל מן הדין לקיים משפטים בדלתיים פתוחות אך במקרה זה נראה כי שמיעת העד בדלתיים פתוחות תפגע בבטחון המדינה הן בשל חשיפת תכני העד והן בשל חשיפת זהותו של החוקר. אנו מורים אפוא - - - על שמיעת העד בדלתיים סגורות. יצוין כי בגמר עדותו של העד מרטין נהיה מוכנים לשקול שוב את עמדתינו לעדות אנשי השב"כ שנתבקשנו לשמוע את עדותם בדלתיים סגורות. - - - סוף דבר, עדות החוקר מרטין תישמע בנוכחות כל הנאשמים, באי כוחם והתובעים בלבד".

           משנסתיימה עדותו של העד, נתבקשה העדתו של חוקר שב"כ נוסף המכונה "אריה". המדינה ביקשה כי גם עדותו של חוקר זה תישמע בדלתיים סגורות. אחרי ששמע את טענותיהם של באי כוח בעלי הדין, החליט בית המשפט המחוזי, ביום 22.3.04, כי:

"בהמשך להחלטתנו מיום 1.3.04 שהתייחסה לעד 'מרטין' ולאחר ששמענו את טיעוני ב"כ הצדדים, עיינו בחוות דעת מסווגת - - - וכן בחוות דעת שהוגשה לנו בישיבה קודמת, הגענו למסקנה כי גם בעדות העד המכונה 'אריה', עלול להחשף מידע, שהשמעתו בדלתיים פתוחות תפגע בבטחון המדינה. יתר על כן, גם חשיפת זהותו של העד המכונה 'אריה' עלולה לפגוע בבטחונו. לאחר שהעברנו לנגד עינינו את עדותו של המכונה 'מרטין' נראה כי יש טעם בעמדת התביעה לפיה במהלך העדות נחשפו יכולות של קהילת המודיעין, וכי במהלך העדות עלו נושאים שהם על הגבול הדק שבין המותר להתייחסות העד לבין האסור מטעמיה של תעודת החסיון. אי לכך, - - - החלטנו לשמוע גם את עדותו של העד 'אריה' וכן את עדויותיהם של כל חוקרי השב"כ שחקרו ביחס לאישום השישי, בדלתיים סגורות, שעניינו, מגע עם מי שנטען שהוא סוכן זר מטעמו של המודיעין האיראני".

           בעתירתם שלפנינו עותרים העותרים נגד ההחלטה לשמוע את עדויותיהם של חוקרי השב"כ בדלתיים סגורות. לדבריהם, "בתיק הפלילי נשוא עתירה זו נאשמים ראשי התנועה האיסלמית בישראל שמאות אלפי אזרחים מהמגזר הערבי בישראל רואים בהם מנהיגים רוחניים ופוליטיים ועל-כן עוקבים הם בדריכות אחרי ההתפתחויות במשפט זה. - - - ציבור זה, ועימו הנאשמים [העותרים - י' ט'] רואים במשפט משפט פוליטי שכתב האישום בו הוגש בשל מניעים פוליטיים שעיקרם מאבק של הממסד כנגד התגברות כוחה של התנועה האיסלמית - - - ההחלטה להרחיק את הציבור מהשלב המרכזי של המשפט יוצרת תחושה מאוד לא נוחה של נסיון לנהל משפט במחשכים (משפט שלמכתחילה חשוד בעיני ציבור גדול של מיעוט לאומי בישראל כנובע מרדיפה פוליטית) ופוגעת לא רק בציבור ובנאשמים [העותרים - י' ט'] אלא גם ביוקרתה של מערכת המשפט - - - אינטרס של מערכת המשפט עצמה, בתיק מסוג זה, להקפיד בעקרון פומביות הדיון באורח דווקני ובלתי מתפשר".

דיון

תקיפת החלטת ביניים בהליך פלילי

כללי

2.        החלטתו של בית המשפט המחוזי המורה כי חוקרי השב"כ יעידו בדלתיים סגורות היא החלטת ביניים בהליך פלילי. כידוע, הכלל הוא שאין ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי; וכלל זה לא ניתן לעקוף על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (ראו: בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב של שלושה שופטים, פ"ד לז(3) 467, 471; בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד ואח', פ"ד מו(3) 501; בג"ץ 4318/95 מדינת ישראל נ' השופט פיזם, פ"ד מט(3) 702, 704 ;בג"ץ 2485/96 ח"כ א' דרעי נ' כבוד השופט צמח ואחרים (לא פורסם); בג"ץ 1657/01 בריק נ' השופטת אבידע (טרם פורסם); בג"ץ 6876/01 רם ברלאי נ' השופטת ז' הדסי-הרמן, תקדין עליון 2001(3) 340, 341 ;בג"ץ 4686/02 דב פיכמן נ' בית המשפט המחוזי חיפה ואח', תקדין עליון 2002(2) 2812; דברי בבג"ץ 10146/03 אליהו אברמוב נ' כב' השופט יצחק כהן, תקדין עליון 2003(4) 1536; מ' שלגי וצ' כהן סדר הדין הפלילי (מהדורה שניה, תשס"א) 473 - 474; י' קדמי על סדר הדין בפלילים (חלק שלישי, תשס"ג) 1327, 1330 - 1331, 1333 - 1339, 1411 - 1413). אכן, לכלל חריגים, כמו במקרה של חריגה ממשית מסמכות (בג"ץ 398/83 הנ"ל; בג"ץ 1657/01 הנ"ל; דנג"ץ 779/97 סולימאן נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 1997(2) 972), או כאשר "מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702).

תקיפת החלטת ביניים שענינה שמיעת עדות בדלתיים סגורות

3.        לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984 (להלן - "חוק בתי המשפט"):

"68  (א) בית משפט ידון בפומבי.

(ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

(1)     לשם שמירה על בטחון המדינה;

                             - - - ".

           כאמור לעיל החליט בית המשפט המחוזי, בהחלטתו שהיא נשוא העתירה, כי עדויותיהם של חוקרי השב"כ ישמעו בדלתיים סגורות מכוח הוראת סעיף 68(ב)(1) לחוק בתי המשפט. על תקיפתן של החלטות כאלה נאמר בסעיף 74 ("סופיותן של החלטות") לחוק בתי המשפט כי:

"74. בלי למעט מן האמור בסעיף 72(ב) [שענינו בטול או שינוי של עונש שהוטל בשל הפרעה לדיונים - י' ט'], החלטות בית משפט לפי סעיפים 68, 69 ו-72 אין אחריהן ולא כלום".